סיפורו של מייקל לוין

כנער צעיר, מייקל היה נחוש בדעתו לעלות ארצה ולשרת בצה”ל ביחידה קרבית. לאחר מאמצים רבים, העקשנות שלו השתלמה, והוא הצליח להתקבל לשרות קרבי ביחידה 890 בחטיבת הצנחנים. מייקל היה כל כך נמוך וצנום כך שבמהלך קורס הצניחה שלו כחלק מהמסלול כלוחם בחטיבת הצנחנים, הוחלט על ידי מדריכי הצניחה, להוסיף לו משקולות לגופו בעת שצנח על מנת שיוכל לבצע את הצניחה באותו מידה כמו האחרים.

במהלך השירות שלו, נתקל מייקל בקשיים רבים המאפיינים את קשייו של החייל הבודד בצה”ל, קשיים אשר כל החיילים הבודדים בצה”ל ובפרט ביחידות קרביות נתקלים בהם עד היום, כגון: קבלת מידע מקדים אודות השירות, התמודדות עם בירוקרטיה והתנהלות מול משרדים ממשלתיים שונים, קבלת סיוע רפואי במידת הצורך, מציאת מקום להתארח בו לטובת סעודת שבת ובכלל אוזן קשבת לפנות אליה, לאור הנתק מן המשפחה והחברים שגרים במרחק של אלפי קילומטרים. מאז הגעתי ארצה, חלם מייקל להקים מקום שיסייע לחיילים בודדים, ויספק עבורם תמיכה ומענה על כל צרכיהם ויהווה פתרון לקשיים שחווים חיילים בודדים בשרות הצבאי בישראל.

במהלך שנת 2006, בזמן פרוץ מלחמת לבנון השנייה, שהה מייקל אצל משפחתו בחופשה (מיוחדת) בארה”ב. אולם, כאשר שמע שחבריו ליחידה נכנסו ללחימה בלבנון, החליט מייקל לקצר את חופשתו, לטוס חזרה ארצה ולהצטרף אליהם בלחימה. ביום שלישי, הראשון בחודש אוגוסט, במהלך אחד הקרבות הקשים שחוותה החטיבה, מייקל שהיה אז רק בן 22, נפגע מאש האויב ולדאבון הלב נהרג, עבור המדינה אותה כה אהב. כיום, אלפי חיילים בודדים מרחבי העולם מכירים את סיפורו המדהים של מייקל ומוקירים את זכרו. באומץ לב הראוי לשבח, הם פוסעים לאורו בדרך אותה הוא סלל – והיא דרך ההגנה על מדינת ישראל וכלל אזרחיה.